אנשים נוטים לחשוב שכשם שהאהבה בין הורה לילד נולדת ומובנית מאליה כך גם האהבה בין האחים.
אך למעשה מדובר בהורות שחינכה לעזרה,הבנה ותחושת שייכות של כל אחד מבני הבית . הורות מעין זו השאירה מריבות בין הילדים מחוץ לתחומה השיפוטי וקל וחומר שלא נקטה עמדה .
המניע העיקרי לניסיון התערבותך היה השלטת סדר בבית שיאפשר לך להמשיך עיסוקייך אך לא היה בו מספיק מענה רגשי לצרכי כל אחד מהרבים.
מריבות מהסוג הקשה שמוצאות ביטויין באלימות מילולית או פיזית משקפות למעשה חוסר רגשי -מקומי וזהותי לא מספיק ברורים לי,אני לא מספיק בטוח במי שאני ועל כן מזהה אותו "תוקף" את הנשק הזמין לו שבו הוא טוב ומחל להתבטא שלא כראוי או להפעיל כוח .
אלימות היא אילמות -כשמשהו בנפש שלי לא בא מספיק לידי ביטוי ,כשאני חש לא שייך ,שלא באמת מתאפשר לי לבטא את שאני חש אני פונה לאפיק האלים.
מדובר במלחמה על המקום שלי בבית ,כל לקיחת חפץ שלא ברשותי מתורגמת בתת מודע שלי לזלזול במי שאני ובקיומי.
על כן כל ניסיון לחסום בדרכים "לא חכמות" גם ניסיון התבטאות אלים זה לא יצליחו.
משום שזו האפשרות היחידה שנותרה לי להתבטא ולא אתן שימנעו ממני גם אותה.
הבראת המערכת המשפחתית תיוצר כאשר כל פרט בה יקבל את תחושת השייכות אליה הוא נכסף,בד בבד עם הקשבה,אהבה ותשומת לב.
כאשר כל אחד מהפרטים יהיה בטוח שמקומו בתא המשפחתי שמור ומוגן ולא מאויים הוא יחוש בטוב ואת הטוב הזה יחפוץ להעביר לשאר הפרטים.
עם הזמן תתורגם תחושת השייכות הזו לתפיסה שהוא חלק מכלל ושהכלל הוא גם חלק ממנו. העזרה בבית תגבר ותיוצר לכידות משפחתית שלא חלמת עליה.