נפילות רוחניות, רמיסת ערכים שאולי היו מקודשים בעיניך בעבר או למעשה כל פעולה התנהגותית ששורשה פער בין רצונותיי למימושן הינם תופעה מצויה.
כאשר האדם מצוי בחוסר חיבור בינו לבין עצמו הוא מתנהל מתוך מאבקים וקונפליקטים פנימיים בין מותר ואסור ובין צריך ורוצה וזה מה שנמצא בעוכריו ומוביל לנפילותיו בכל תחום בחייו.
אולם אם נפנים כי כל המצב הלא רצוי הזה מבחינה התנהגותית הוא חיצוני לי ונפילותיי אינן קשורות למהותי הפנימית אלא פועל יוצא של סתירות שטרם יושבו בתוכי , הרי שאוכל להביט אל כל הטרגדיות והנפילות ההלו כאתגר-י'ה .
ששורשו מלמעלה ושאיפתו להשיאני הלאה .
אולם ביום שלא תבחיני בכך ותשייכי את הנפילות והמעידות שלך לחלק מהאישיות והמהות שלך זו תהיה הטרגד-י'ה שלך.
ומשם יקשה עליך לצמוח.
לא סתם דרשה ברוריה אשת רבי מאיר בעל הנס יתמו חטאים מן הארץ ולא חוטאים.
משום שההנחה היא שהאדם בפנימיותו מגלם את הטוב הסופי וכל מהותו ותכליתו הינה חיובית .
על כן כל היתקלות או עמידה בפני
טרגד-י'ה או חווית נפילה היא רק קריאה מלמעלה מאתגרת במיוחד שכל עניינה להשיב האדם אל עצמו ולעזור לו ליישב את הפער בין האני (החלק המודע שבו ) לבין העצמי(החלק הלא מודע שבו ) כשזה יקרה הוא יהפוך כל טרגד-י'ה לאתגר-י'ה ומשם יחל תהליך צמיחתו.