ההבנה כי ישנו קשר הדוק בין יכולותיה לחבור לעצמה לבין השבת בטחונה העצמי יש בה בכדי להאיר על כל הסוגייה המדוברת.האדם הינו יצור חברתי החותר לתחושת שייכות בקרב סביבתו ובתך אכן פועלת על סמך התובנה הזו ובשל כך היא מנסה להתאים לבושה ודעותיה למה שהיא חושבת שיתקבל בקרב הסביבה ויאפשר לה להיות חלק ממנה. (הסביבה חלק ממנה והיא חלק מהסביבה)בתהליך הזה, המתרחש באופן תת הכרתי ומבלי משים, היא זונחת את עצמה האמיתית והפנימית ומוותרת על מלבושיה הן החיצוניים והן הפנימיים (מחשבות, דיבורים ומעשים), במקומם היא מלבישה עצמה במלבושים לא לה, שברוב הפעמים קשה לה להתנהל בתוכם. מאחר וקיים פער מהותי ופנימי בין דמותה הפנימית לזו החיצונית והיא אכן מתחילה לחוש שהיא מתפקדת במקום זר המרחיק אותה מעצמה וממהותה והמקשה עליה לפעול מתוך בטחון, היא אט אט חשה בהיחלשותה של זהותה העצמית, חוששת לנוכחותה וחשה באיבוד בטחונה.לפיכך השבת בטחונה נעוץ בחיבור שלה אל עצמה ועצמיותה ובהתנהלותה מהמקום הזה כי זהו מקומה המוכר. שיקוף יכולותיה, וביצוע פעולות על ידה התואמות את רצונה הפנימי, ישיבו לה את ההקשבה לעצמה ואת החיבור המהותי אל עצמה. בכל פעם שהיא תפעל בהתאם לרצונותיה הפנימיים זו תהיה ההוכחה לכך שהיא קשובה חוברת ומחוברת לעצמה.