אני בת 28 רווקה וחשה כי הורי מפאת דאגתם אלי מרבים להתערב בחיי, מבקשים לדעת מאין באתי ולאן אני הולכת, מגיעים בבוקר לחדרי בכדי להעיר אותי ובכללי מתייחסים אלי כילדה איך אני מפסיקה את זה?

המקום ממנו הורייך פועלים מעניק להם על אף גילם המבוגר את התחושה שהם נצרכים ומשמעותיים ועל כן מהמניעים הרגשיים והתת הכרתיים שלהם הם פועלים כלפייך כילדה.אמנם התפיסה שלהם אודותייך לא מספיקה בכדי לשמר (על אף גילך המתקדם ) יחסים של הורים וילדה.ועל כן נראה כי גם את בחרת לספק להם את התחושה הזו ולהמשיך להיות ה"ילדה" שלהם.

לעיתים באופן לא מודע אנחנו מוכנים לעטות על עצמינו זהות אחרת שלא תמיד תואמת את רצונותינו הפנימיים או את השאיפות שלנו אבל כן עונה לנו על צרכים רגשיים כאלו או אחרים.כשאני נכנס למשבצת הזו ומוכן להמשיך להיות בתפקיד ה"ילד" אני נהנה מנטילת אחריות, מדאגה של הצד ההורי כלפי ומהאפשרות להיות "ראש קטן" ולהמשיך לחיות כילד.

כשאני מזהה שאני כבר לא מרוויח מהמצב הזה וזה מתחיל להעיק עלי אני מבקש ליצור זהות והשלמה בין גילי הביולוגי להתפתחות הנפשית שלי. .אני בעצם מבקש לגדול.ולכן בכדי להפסיק את מערכת היחסים הזו ראוי שתראי עצמך תחילה כבוגרת ותמנעי ככל הניתן מההזדקקות לשירותם.זה דורש ממך לקחת אחריות על חייך, לקום בבוקר ללא עזרתם ולשדר להם שאת סמוכה ושמחה במקומך.כשאת תסכימי להפסיק להיעזר בהם, הם יראו את הבוגרת שבך גם וישנו התייחסותם אליך בהתאם.