הקורונה הזו, באה ללמדנו שאנחנו בעולם הזה.
לא הולכים, אלא מתהלכים - לכל מי שחשב שקימתו בבוקר מבטיחה גם את המשך הליכתו הטבעית במהלך היום, יזכה בזכות המציאות החדשה להפריך מחשבה זו, עת ייחשף לסיפורם של אי אלו אשר כל חטאם היה בכך שהלכו לסופר - וכבר לא הלכו עוד...
לא נושמים, אלא מונשמים - לכל מי מאתנו שסבר בטעות שהוא נושם כל העת בכוחות עצמו, ואפילו לא הקדיש לכך מחשבה, באה המציאות הנוראה ללמדו שישנם כאלו מונשמים, שעל יכולתם הבסיסית כרגע נאבקים. כי לנשום, מתברר, זהו בונוס מאת בורא עולמים.
לא אוכלים, אלא מידו הרחבה מואכלים – כל מי מאתנו שחשב כי מצבור המזומנים הקיים באמתחתו יישאר לעד כל זמן שהוא נוכח פה, מוזמן לחוות באנטי-תזה לסברתו זו, עת אל מול עיניו מהלכים אנשים חסרי משכורות שהיו רגילים לשמש במשרות מכובדות. הוא מוזמן להמשיך ולתמוה איך כרגע מהלכים להם טייסים על הארץ ותרים אחר פת לחמם, בעוד המחסנאי הזוטר עובד ללא הרף בסידור השימורים בזה אחר זה, לשרת הבאים בשערי הסופרים.
לא משגיחים, אלא מושגחים – לכל מי מאתנו ששם עצמו אדון לעצמו, וכל העת השגיח על מצב כספו, רוחו ובריאותו מוזמן לסור לאלתר לבתי החולים והמלוניות עמוסי החולים והמבודדים, ולראות איך בידי אלוקים בלבד ריאותיהם מושגחות, איך מצבם הכספי התערער לבלי הכר ואיך שותף לכך מצב רוחם, שבין רגע הידרדר.
לא נרפאים, אלא מתרפאים – לכל מי מאתנו שחשב לפי תומו שגם אם יחלה ביום מן הימים, ימצא את הטוב שברופאים שיביא להחלמתו האיתנה ולחזרה לחיי השגרה, מוזמן לסור שוב אל בתי החולים, והפעם כדי לראות כיצד הרופאים סובבים את החולים ותרים אחר מחלקות 24 שעות, כשהם אובדי עצות, ורק עוסקים בהחייאות ובהנשמות... הם יודו כעת בפה מלא כי הם חסרי פתרונות, וקצרה ידם מלסייע לכל הפניות, ועד כמה הם חסרי הבנה מלאה אודות המגיפה והדרכים למניעתה.
לא בוראים אלא נבראים – לכל מי שהשיח לפי תומו והתפאר בקדמת המדע והטכנולוגיה, ששמעה אוזנו על אפשרויות יצירה של יש מאין, על יכולת שליטה בגרמי שמים, על קביעת מין הוולד, על הנדסה גנטית ועוד, מוזמן כרגע להיעזר בחוש הראייה שלו, ולראות איך למרות כל הקדמה שאת חושי האנושות סחררה - אין לה יכולת לעמוד רהוטה ואיתנה אל מול מה שהביאה עמה מגיפה שמקורה בנגיף חסר חיים, וגם הוא סוג של בריאה המבצע את שליחות הבורא נאמנה, וכמוהו גם אנו כחומר ביד היוצר, כגולם אשר שואב את יכולת תנועתו וחיותו ממקור עליון. ואיך נחשוב שבידנו הכוח לברוא???
ולא מעושר אנו קורנים, אלא מאושרו שבא עלינו מוקרנים – לכל מי שחשב שחיי האושר שלו תלויים בעושרו, מוזמן לאפשר לכף רגלו לדרוך בשלישית באותו בית רפואה, ולראות בו חולים אינספור, ולא רק מהמגפה או המחלה הנוראה, שאת אושרם איבדו אף על פי שבחשבון הבנק שלהם שוכנים להם אחר כבוד אינספור שטרות המראים על הוד.
אז בפה מלא ניתן להודות כי הקורונה, הלא היא כתרה של מלכות, סיפקה לנו את אלו התובנות, כי כעת העת להודות כי לו הכתר והמלכות.
קראו נא והפנימו נא, כי קל עליון גדול ונורא ששמו עלינו נקרא קורא לנו בעת הזאת, ובהכרתנו אותו רוצה לראות.
הוא בקולו קורא נא להאזין - כי בידינו הבחירה לפתוח את סגור לבנו ולהסיר הכסות מענינו.
וכשזה יקרה, יקרן אור פנינו, וזיו הדרו יעטר עולמנו.
שנזכה.
ענבל אלחייאני, M.A., היא מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.