זוגיות בהסגר 24/7 אנחנו (לא ) סגורים על זה !
בימים אלו, מתוך סיוע שמימי, מבקשת לה הזוגיות לחיות באופן טבעי.
בימים כתיקונם, סחף עמו זרם החיים את החיות בחיי הזוגיות ואת היכולת להעמיק בה ולהאירה.
מבלי משים היא הפכה טכנית, קרה ומנוכרת לעצמה.
היא הפכה למלאכותית, משום שאף אחד מהצדדים בה לא באמת היה מעונין לפתור את הבעיות האמיתיות שהיו בה.
עם התפתחותו הטכנולוגית והמדעית של העולם, מתפתחות להן גם מבלי משים נורמות חברתיות שונות, וכבר היו מי שערערו על הימצאותו והמשך קינונו של תא משפחתי רגיל.
עודף החומריות מביא עמו ריקנות וזרות של האדם מעצמו.
ככל שתעלה רמת החומריות בחיינו, כך נמצא עצמנו עסוקים ביתר שאת בחיצוניותו של העולם הזה ובקליפתו.
העשיר, כך הוטעינו לחשוב, הוא זה שצבר סכומי עתק באמתחתו, ולא זה השמח בחלקו.
מדי בוקר אנו מתעוררים לרף חדש של הפירמידה החומרית, ומשום מה בכל יום אנו מוצאים עצמנו עדיין מנסים בקושי רב להעפיל לפסגתה.
המרוץ הזה מחליש אותנו פיזית ונפשית, מבלבל ואף מערער את רף הערכים הטבעי שאליו אנו שואפים באמת.
כך, לאט לאט, מבלי משים, אנו מגלים כי אנו חסרי שביעות רצון מעצמנו, מהזוגיות שלנו, מיכולתנו לממש את הגלום בנו.
ידוע לכל כי התקשורת הבינאישית הינה תוצאה ישירה של התקשורת הפנים-אישית אותה אנחנו מנהלים תחילה עם עצמנו.
היאוש המכרסם בנו, הצורך שלנו ביותר, אי היכולת להסתפק במועט - לא מאפשרים לנו לאהוב את עצמנו, לנהוג אל עצמנו בסלחנות ובכבוד, להכיל את השונה והאחר מאתנו.
וכשכל הסימפטומים הנ"ל קיימים בנו, אנו נגשים לבן/ת הזוג שלנו ומנהלים איתו/ה את הזוגיות הכ"כ רעועה ולא יציבה, הסובלת כמונו מחוסר איזון בין רצוי למצוי.
חסד גדול עשה עמנו הבורא דווקא בימים טרופים אלה, חוצי שגרה והיגיון, שגרם להשתקתו ולהשקטתו של העולם, כמו גם לשקט הפנימי שהחל להיווצר בנו.
בין ארבעה קירות אין עם מי להתחרות. אין את מי להרשים, ואנו אפילו לא מצליחים לראות את רף ההצלחות, גם אם נציץ דרך החרכים והחלונות.
נשארנו רק אנחנו – עם עצמנו!
כשנדם לו העולם התאפשר לו לאדם להתכנס בד' אמותיו, ולחיות את חייו הטבעיים קודם כל עם עצמו, לבחון מקרוב את עצמו ביחס לעצמו, ללא פזילה אל האחרים הסובבים אותו. לא יאחרו הימים לבוא, ובמהרה יגלה כי להפתעתו יש לו כל מה שהוא צריך, ואף יותר. זוהי חוויה אדירה להבין ולהפנים שהוא אינו עוד נקודה זעירה בתוך עולם גלובלי הומה אדם, אלא יחיד ומיוחד בנוכחותו, ואז יתמלא לבו באהבה כלפי עצמו, ומשם יקל עליו לאהוב אהבה עצומה את זולתו ובעיקר את בן/ת זוגו.
נמצאנו שרק כאשר מנושל האדם מהחיצוניות ומחיי החומרנות שהעולם הציע, רק אז הוא זוכה לגלות את הפנימיות והטבעיות של עצמו. מתוך דבקות צרופה בערכיו ובאמונותיו שהיו חבויים הוא מנתב את מהלכיו, ומשפיע אך טוב וחסד לסובביו.
התנהלותה הנכונה והתקנית של הזוגיות מושפעת מהתנהלותו הטבעית של האדם כלפי עצמו, ועל מנת שתתעורר האהבה ותצמח בשנית, עליו לעסוק תחילה באהבתו את עצמו. וכבר דמתה כנסת ישראל לכלה החפצה בקרבת בעלה.
בורא עולם בקניין – השלם זה הבניין.
תרתי משמע.
ענבל אלחייאני, M.A., היא מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.
