פסח, כי מי שמנקה – מתנקה


15 May

מה העבודה הזו לכם?

חג הפסח הוא חג הדורש הכנה מלבד ההכנה השגרתית הדומה לשאר החגים, המסתכמת בקניות ובבישולים.

החג הזה מבקש לעשות סדר, ואת הסדר הזה מתחילים קודם כל בבית, בהכנת הקרקע להכלת החג.

שם, בתוך מרכז הבית, ממקום בו העיניים צופות אל כל צדדיו, ניתן לחוש את דרישתה של העבודה המייגעת הזו.

הררי צעצועים לצד חוברות וספרים, ניקיונות, סידור מדפים וניקוי חדרים, והמחמירים לעשות עורכים בדק בית גם בתוך חדרי הארונות, ומשם לאזור המטבח על כל תכולתו המאיימת.

וברור לכל שהעבודה הזו היא לנו.

במצרים, בה השתעבדנו 400 שנה, היינו בגדר של "טרום אדם". חשבנו לתומנו, כמו שאנו חושבים כעת, שאנו חיים בתוך סדר מסוים. שהנפש שלנו נקייה ומאורגנת, וגם אם לא - השלמנו עם זה. ממצרים המצרה לא קל ולבטח אי אפשר לצאת. זו המציאות ואין בלתה.

זה מה שחשבו עמ"י המשועבדים. אך למעשה, ביציאתם משם הם גילו שהפכו לעם, ולמעשה נולדו מחדש. מה שהיה, מתברר, כן ניתן היה לשינוי.

טרום הניקיון חיינו באשליה שהכל תחת סדר וארגון מופתי, שהמציאות העכשווית טובה ורצויה לנו. אך ברגע שנדרש מאתנו לערוך סדר שבגינו מוטלים חפצינו ונמסרים לכל דורש, אנו מבינים עד כמה הייתה המציאות שקרית לנו. עד כמה אגרנו בתוכנו דברים מיותרים. הסדר הזה מוליד מחדש מציאות חדשה, טובה יותר, ובתוכה אנו מתהווים מחדש ממש כמו יוצאי מצרים.

כי הניקיון החיצוני מאפשר את ניקוייה של הנפש הפנימית. זריקת החפצים המיותרים, ארגון וסידור מחדש, ניקוי, מירוק ושפשוף - הנן פעולות הפועלות בלא מודע גם על נפשנו. כי כל שינוי התנהגותי מחייב גם שינוי תפיסתי-פנימי.

הסדר מונע פיזור הנפש, כשם שאי-הסדר יוצר אותו. מצרים היא סמל לראש כל הגלויות. פרעה אותיות הפרעה, אי שקט תמידי, חוסר ישוב הדעת, פיזור מחשבתי. כל אלו מונעים התחברות למי שאני, ולא מאפשרים לי למצות את הגלום בי. עבודת הניקיון יוצרת סדר, מבקשת ארגון מחדש, מיקוד שמתבטא במחשבה ומשיב לנפש את איזונה.

התקדמות בחיים נובעת מניקוי, מסילוק ומביעור הרע החיצוני וזה שבקרבי.

בפסח ישנה עבודה מבחוץ כלפי פנים. אחרי המעשים נמשכים הלבבות, עצם הניקוי מקנה את כוח העשייה והזריזות. זהו המיצוי שבמצה. לקחנו מים וקמח, ומיצינו את הפוטנציאל הגלום בהם, וזה התרחש כי פעלנו, ומהר. לא החמצנו את ההזדמנות, לא ישבנו בחוסר מעש - מה שמוליד את החמץ.

לעיתים אני מתהלך בתחושה שהכל רגוע ומיושב אצלי, אך בנבירה פנימית אני מגלה שככל שאני משיל מעלי דמויות מעיקות ואירועים טראומטיים, חוויות מערערות ותחושות - אני הופך לנקי וזך יותר.

ההכנה לפסח היא הזדמנות אדירה לשינוי אשר רוב בני האדם נמנעים מלבצעו בחיי היומיום.

פסח מבקש ודורש שינוי עכשיו ובאופן מידי. הוא למעשה מבקש לפעול ולעשות, מה שרצית ולא עשית עד כה. ואילולא היה - היה האדם נשאר – הוא, נפשו, ביתו וכל אשר לו - באותו המצב. כי האדם בבסיסו אינו מעונין בשינויים, גם אם הם לטובתו. אבל כמו ההבדל בין חמץ למצה, כך הוא ההבדל בין עשייה לחוסר עשייה. המצה נוצרת מזריזות, מהתקדמות וממיצוי של הכאן והעכשיו.

והשינוי מתרחש במהירות ואתה מוצא עצמך חלק ממנו, ממש כמו הלידה שלך המתרחשת בכאן ובעכשיו, ללא הרהורים מחשבתיים המונעים התקדמות, אלא רק עיסוק בעשייה, והשינוי הזה איננו חיצוני. זהו שינוי מהותי, בלידת העם נולדת גם אתה - אדם חדש נקי וזך ללא מחשבות ובלבולים מיותרים, ללא תחושות והרגשות מעיקות, פשוט מבריק בדיוק כמו הבית שלך.

כי מי שמנקה -מתנקה.

 

ענבל אלחייאני, M.A., היא מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות