לבד – זה תמיד ביחד!


15 May

במסעו אל תוך עצמו נאבק האדם בין רצוי למצוי, בין הטבעי שלו למלאכותי, בין להיות הוא עצמו או להיות האחר. הוא חי כל העת תוך ניסיון להתאים עצמו לאמות מידה חברתיות ולנורמות וערכים אשר חשב שהחברה מחזיקה בהן.

בדיעבד, מרחיקה אותו טמיעתו בחברה מעצמו ומבוראו.

כל חייו עוברים לידו ומחוצה לו, תוך שהוא מוותר על זהותו העצמית והופך להיות עוד נקודה קטנה על הכדור המוקף באינסוף אנושות.

בנימי נשמתו כלואה וחבויה זעקתו הפנימית ליצור לו את מקומו, להרגיש שהוא אחד יחיד ומיוחד. יש בתוכו בלבדיות שכוספת לבלעדיות.

אבל בתוך כל המולת העולם וה"רעש" שהוא מייצר, בתוך אינספור ניסיונות הריצוי שלו את האחר, בתוך רצונו השקרי לעמוד בכל קנה מידה חברתי - הוא אינו מסוגל למצוא את עצמו בעצמו, ומאבד את הגדרת זהותו הפנימית.

הוא מתקשה קושי רב לענות על השאלה הקיומית - מי הוא? מה תפקידו עלי אדמות? במה הוא טוב יותר מחברו? ובמה מועילה לעולם נוכחותו?

ובמסע המתיש והארוך הזה, המלווה במשבר הקורונה, נחשף לו החסד האלוקי המאיר את פניהם של יצורי האנוש.

אותו חסד אשר יצר בבת אחת השקטה והשתקה של העולם הסובב אותנו. על מנת לאפשר לכל אחד ואחת מאתנו לחבור אל נקודת הזהות הפנימית החבויה והאמיתית שלנו, למצוא בה תחילה את עצמנו, להבין עד כמה חשובה, ייחודית ומיוחדת נוכחותנו.

להבין שכל אחד ואחת כאן אינם עוד נקודה מזערית קטנה ואנושית, אלא גרעין של עוצמה אלוקית שצלם אלוקים טבוע בה.

ומתוך החיבור הזה של האדם אל עצמו, שכאמור, רק בתנאי השקט העולמי יכול להתרחש, עולה בו גם ההכרה כי הוא יציר נברא של בורא רב עוצמה, אשר קיומו וקיום העולם כולו מושתת מעוצם כוחו והשגחתו.

רק מתוך הימצאותו לבד עם עצמו, מנושל מכל אפשרות לייצר תלותיות באנשים ובעזרים חיצוניים, מנתב הוא את הישענותו על בוראו-יוצרו.

ושם, מתוך עומק הלבדיות, הוא מכיר בקיומו הבלעדי וחש את ה"ביחד" שלו עם קונו.

ענבל אלחייאני, M.A., היא מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות