ט"ו בשבט, נקודת האמצע ועבודת המידות


16 May

ט"ו בשבט הוא זמן לצמיחה מחודשת, וממנו אנו למדים על האופן שבו מתרחשת התקדמות ותנועה.

ט"ו בשבט מגיע באמצע החודש, ט"ו בשבט.

והאמת צריכה להיאמר, שהוא איננו החג היחיד המגיע דווקא באמצע החודש, שכן גם סוכות, פורים ופסח ממוקמים בתאריכים אלה. אבל הוא כן החג היחיד המסמל ביתר שאת את ההתחדשות והצמיחה – וההקבלה לאדם.

העובדה הזו, בנוסף לזמן בו נקבע החג (באמצע החודש) יכולה ללמד משהו על מושג ה"אמצע", על "עבודת הנפש" ועל מה שיוצר את החיות בה.

למעשה – נקודת האמצע היא הנקודה המאפשרת חיבור ותנועתיות.

אם האדם הוא עץ השדה, הרי שהצצה אל גופו תמחיש לנו איך זה בא לידי ביטוי שם.

אם נחצה את הפנים לאורכם ולרוחבם, נגיע אל האף.

האף - מהווה את נקודת האמצע בפנים, ובשל כך מתאפשר לנו חיבור עם הסביבה באמצעות נשימה ונשיפה. החיבור הזה מאפשר תנועה וחיות.

המרפק ביד - משמש גם הוא כנקודת אמצע, ומחבר בין האמה לזרוע - ושוב תנועה.

נוכל לזהות את נקודת האמצע בעוד דברים, כגון:

1. תנועת קרונות רכבת – המתאפשרת רק בעזרת חיבור בנקודת האמצע של שניהם, ואז מתאפשר מצב של קרון המושך קרון, ושוב - חיבור - המוביל לתנועה.

2. מעגל חשמלי - חיבור בין שני חוטים בהם יש תנועת אלקטרונים ופרוטונים, ושוב - חיבור המוביל לתנועה ולהדלקת מנורה, או להפעלת כל מכשיר כלשהו.

3. ישנו "אמצע" בדמות אנושית – מעין צד שלישי, הבא באמצע ומטרתו לחבר/לתווך בין מוכר לקונה, בין בעלי קונפליקטים, ואז נוצר מגע, חיבור, המוביל לתנועה, תהליך, התקדמות - סגירת עסקה. שוב חיבור ושוב תנועה.

 

גם האדם מגלם בתוכו את נקודת האמצע, כאשר הוא יודע לעשות חיבור נכון ופנימי בתוך עצמו בין שמים לארץ.

האדם, בהימצאו מחובר לקרקע, יונק מהאדמה, מהארץ, את צרכיו הגופניים (אכילה, שתיה), והוא באינטראקציה מתמדת עם הטבע מסביבו, ומככב בו כ"נזר הבריאה".

אולם ראשו מגיע השמימה, והוא ניזון גם שלא במודע מתכנים רוחניים (נהנה מריחות, ממוסיקה, מתפילה זכה).

כך יוצא שהוא מהווה את נקודת האמצע, נקודת החיבור בין שמים לארץ - ממש בקרבו.

העץ - מקביל לו בכך.

העץ, בהיותו שולח שורשיו לאדמה, נמצא יונק ממנה.

אנו מודעים לתהליכים התת קרקעיים המתרחשים מתחת לפני השטח, החל מכליאתו של זרע רקוב באדמה ועד להשרשת שורשים בה.

מאידך, אנו מודעים גם לתהליכים המתרחשים מעל פני האדמה, בהם יונק העץ מבחוץ. בתהליך בו הוא מוזן מהשמש ומפיק אנרגיה כתוצאה מהליך הפוטוסינתזה, בו הוא קולט אור ופולט חמצן. נמצאנו למדים שגם העץ בהתגלמותו מהווה את נקודת האמצע שבין ארץ ושמים, ובו, בקרבו, נוצר החיבור ביניהם - מה שמאפשר את צמיחתו לאורך שנים.

 

ומה באשר לעבודת המידות?

כאשר מוצא האדם את נקודת החיבור בינו לבין עצמו, הוא מצליח גם למתן את המידות שלו ,לגרום להן להגיע אל האמצע. משום שאם הן קיצוניות, זה מגביל את יכולת התנועה שלו.

אדם לא יכול לפעול כשהוא כועס מדי, ולא כשהוא ותרן מדי, כנוע וחלש.

לא כשהוא תחת חרדה בלתי פוסקת, ולא כשהוא מרפה מדי ואינו ער למתרחש סביבו.

הנפש איננה מאוזנת במצב כזה. חסר גורם האמצע - הממתן.

רק מתוך מציאת נקודת האמצע, נקודת המפגש בין האדם לבין עצמו, הנפש שלו תהיה מאוזנת, המידות יהיו במידה המתאימה, באמצע, ואז תיתכן תנועה, תזוזה - לצד חיות וצמיחה.

ט"ו בשבט שמח - זה זמן לצמוח ולשמוח.

ענבל אלחייאני, M.A, היא מטפלת מוסמכת ב-Nlp ודימיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות