כל מה שרציתם לדעת על רווקות מאוחרת.
תופעת הרווקות המאוחרת כבר ממזמן חוצה וממשיכה לחצות מגדרים וגילאים והאמת שהסיבות לה הן רבות ומגוונות והטיפול המקצועי אשר יכול לתת מענה מחייב לנבור בכל ענין לגופו אך יחד עם זאת ניתן להצביע על כמה סיבות ברמת המקרו שיתכן מאוד והמתמודדים עם התופעה ימצאו בהן מזור לאתגרם.
1.הסיבה הראשונה- חוסר דימוי עצמי-
כשההסתכלות שלי על עצמי היא שלילית ואני חש חסר ערך בתוכי ולא ראוי לאהבה אני מסגל לעצמי הסתכלות השוואתית כלומר אני מודד עצמי כל העת ביחס לאחרים כשידי על התחתונה בכל מימד השוואתי כלשהוא.
העולם שלי נחלק באופן דיכוטומי למוצלחים וטובים ולמי שאינם כאלה ואז אם יש מישהו שרוצה בי התת מודע שלי ישר מסמן אותו כלא יוצלח ואז אני מסרב לקשר עימו כי אני רוצה דווקא מאלה המוצלחים שאינם כמוני זה יתן לי הרגשה של שווה בין שווים,כך יוצא שאני חפץ דווקא במי שלא רוצה אותי וגם אם אני אשיג ממנו כן שוב אדחה אותו מעל פני בגלל הטיעון הקודם. הפתרון ללופ הזה היא ההבנה וההפנמה שלה שערך עצמי לא נבנה בגלל מה שהאחר אומר/חושב עלי אלא מתוך פנימיותי וההכרה העצמית שלי בכל התוכן שבי מתוך כך איכות האהבה שאקבל מבחוץ והרצון של האחר להיות בקרבתי הינם פועל יוצא של האהבה וההערכה שאני מעניק לעצמי מתוך עצמי. וזה כבר יזמן אלי את מי שאני רוצה לזמן לחיי.
2. המחשבה השלילית שלי על עצמי
-זו נובעת מתוך כך שאני מספר לעצמי שאני הוא סך כל חולשותיי כאילו כל האיכויות שלי מובנות מאליהן, ואם אני הוא רק אותו אדם לא שווה וחלש אני מפחד שבן הזוג יגלה זאת עלי ,מפחד מהחשיפה ששומרת ומגינה עלי מפניו ,אני מפחד לחשוף את עצמי אל עצמי ואל כל אותם מקומות אפלים בתוכי ומפחד עוד יותר מכך שבן הזוג שלי ייחשף אליהן. מלבד זאת אני חושש גם מהגילוי שלי אודותיו שהרי אם אני סך החולשות שבי הרי גם לזולת ישנן כאלה ואני מעדיף שלא להיתקל בהן. כך או כך אני נמנע מכל היקשרות לאחר שתוביל למערכת יחסים ממושכת עימו. הפתרון ללופ הזה היא ההבנה שאני לא רק סך חולשותיי והחולשות שלי אינן מגדירות אותי באופן מלא, אני הוא אותו אחד שנושא בחובו חולשות לצד חוזקות ויכולות שראוי גם להן לתת במה, ההבנה הזו תאפשר לי להביט בעיניים חומלות על חולשותיי ומתוך כך לא להירתע שהן נחשפות לא בפניי ולא בפני האחר ואף להביט ממבט חומל גם על חולשות האחר ולקבלן כי זה "כל האדם".
3. הגדרת הזולת כפועל יוצא של הגדרת הזהות העצמית שלי -
לעיתים אני מגדיר את הסביבה בתוכי באופן הכללתי ונעזר בעיוותים שהתת מודע לוקה בהם לשם כך כלומר: להכליל אנשים תחת הגדרה של "אינטרסנטים" או "תלותיים" או לחילופין "חזקים". זהו אקט שתחילתו נובעת מההגדרה שלי את עצמי קרי אם אני תופס עצמי כחלש ולא יוצלח אוטומטית כל שאר הסביבה נתפסת בעיני חזקה ומוצלחת כך שאני חש מאוים מאוד בקרבתם וכל קשר ביני לבינם מאיים במידה כזו או אחרת על האני שלי ,כל רצון במגע הוא התאבדות לשמה. מקרי בהחלט ובטח שלא מתוך כוונה תחילה.
דוגמא נוספת: אם אני בכדי לקבל הערכה ובטחון הופך את האנשים סביבי לתלויים בי ותלוי בתלות הזו שלהם בי אני גוזר על עצמי אוטומטית מצב בו אהיה כל העת מענה לצרכים שלהם ממני כי רק כך כשאני רואה אותם כתלויים בי אני חש מוערך.
רק שזה דורש ממני לשלם מחיר כבד של מחיקת העצמי ואני לא מצליח בתוך מורכבות כזו להרגיש את עצמי כך שאין לי ענין להתקשר לבן זוג שיהיה תלוי בי כל העת ובקשר שלנו אאבד את עצמי.. ועוד בהקשר הזה- אם אני נמנע מאינטראקציה עם אנשים כי זה עונה לי על הצורך בביטחון הרי שהסיבה העיקרית בגינה כן אבחר לתקשר עימם תהיה רק אם אני נזקק למשהו מהם,וכפי שאני פועל מולם כך אני חושב ואף אראה שהם פועלים מולי גם. הם כאן רק מתי שהם צריכים אותי או אם אני מתקשר רק בכדי לתת להם משהו וזה עונה לי על הצורך בהערכה אז אני מזמן אותם אלי רק בכדי לקבל ואז אני מספר לעצמי שהם כאן רק כדי לקחת .
ואז אני חש שאיש מסביבי אינו רואה אותי אלא רק מה שיכול לקבל ממני וראייה כזו כאמור לא מזמינה רצון במערכת יחסים מורכבת. הפתרון ללופ הזה הינו בהבנה שהראייה שלי את עצמי משפיעה מאוד על האופן בו אראה את האחר ואתקשר עימו ולכן אם ננכס ראייה חיובית שלנו על עצמנו נוכל גם לראות באור הזה את הזולת מה שיוליד בהכרח רצון להתקשרות עימו.
4. הסגידה לפרפקציוניזם-
לא כל הנוצץ זהב כך אמר מי שאמר ולא כל בעלי הבטחון הם באמת כאלה מבפנים ולעיתים יותר מידי זה לפעמים פחות.
פרפקציוניזם או בהגדרתו הרצון למושלמות הינה אסטרטגיה לספק לעצמי את ההרגשה שאני שווה ומוצלח לא פחות מהאחרים, זהו ניסיון נואל להוכיח לעצמי ולאחרים שאני הרבה אבל הרבה יותר ממה שהם חושבים כאילו שמישהו מהם ביקש הוכחות או אישורים לזכאות שלי על קיומי כאן.
רק שהעובדות לא משנות וברגע שאני בז לעצמי בתוכי אני חש שהסביבה נוהגת בי גם כך ואז אני כל העת עסוק בלהוכיח להם שאני הוא לא מי שהם חושבים וזהו מסע ארוך ומתיש אנרגטית ללא סוף וגם ללא ההרגשה שאני שווה משהו. אצל הרווקים/ות זה יבוא לידי ביטוי בהתמסרות לעבודה או בהקדשת מאמצים למראה החיצוני המבוקש ,יתכן גם בריצוי והסיפור שאני מספר לעצמי שאם זה כך כעת מה יהיה כשאני אהיה בתוך זוגיות ,איך אעמוד בציפיותיו של בן זוגי כל העת ומה אם יגלה שאני לא כמו שגרמתי לו ל חשוב שאני ההתמודדות עם ההר המפלצתי והסופר מושלם הזה שבניתי מאיימת עלי ואני בורח מכל מגע וקשר עם מערכת זוגית. הפתרון הוא לאהוב עצמי כפי שאני ,ולדעת שאת ההערכה שארגיש בתוכי לא אקבל בגלל שאנשים מעריכים אותי אלא בגלל שאני מעריך עצמי אנשים יעריכו אותי וכפי שאני עם הנתונים שלי כעת זה הכי טוב שיש ,זה יוריד ממני את הרצון למושלמות הגם שאין חיה כזו ואת היכולת להביא עצמי אותנטי אל הקשר, לאפשר גם לאחר להיות כזה ולא לדרוש ממנו מעבר למה שמסוגל/יכול רוצה וצריך.
5. הזוגיות בבית הורי-
אנחנו יודעים עד כמה החשיפה של זוגיות ההורים השפיעה עלינו רק מתי שאנו תרים בעצמנו אחר זוגיות וקשר אכן לא מן הנמנע שאם נחשפנו למערכת יחסים לא בריאה שהיתה להורינו היא תשליך על האופן בו אנו תופסים וחווים זוגיות. בזוגיות בה הזדהית עם אחד ההורים שנתפס בעיני כחלש אני אמנע מלגלם את הדמות שכנגד כדי להימנע משחזור המערכת כפי שהיתה בבית הורי התוצאה היא נפילה היישר לזרועותיה של אותה דמות שאיתה לא הזדהית וזה נכון לשני המינים ,כך שעוד לפני שלכאורה התמסד הקשר אני מרגיש שהצד השני כביכול "משתלט","תקיף","חזק" וזה מרתיע אותי.
אבל כל עוד לא אשנה את הסרט אצלי בתודעה אלו יהיו בדיוק אותם האנשים שאזמן לתוך מערכות היחסים שלי בהם אני תמיד אחוש ה"ותרן","מרצה" וחלש..אני שומע את עצמי אומר אם זה כך טרם המערכת בוודאי שזה יחריף עם מיסודה ואני נשאר תקוע.
כמובן, שיכולות להיות עוד שלל סיבות וכפי שצוין בראשיתם של הדברים אבחנה מקצועית היא זו הדנה כל מקרה לגופו אך בחרתי להנגיש את האוניברסליים ביותר שבהם, שיתכן וביתר קלות המתמודדים עם התופעה ימצאו את עצמם באחד או יותר מהן.