מה יעזור לאדם לחוש ולהתהלך בבטחון עצמי?

בס"ד 

מה יעזור לאדם לחוש ולהתהלך בביטחון עצמי? 

  בטחון עצמי הוא צמד מילים שכל אימת שאנו נתקלים בו הוא מעלה בנו ספק האם אנחנו באמת זכינו לו? האם באמת אנחנו פועלים מתוכו? ולמה בעצם העולם מחולק לכאלה שנהנים ממנו ופועלים מתוכו לבין כאלה שחסרים אותו? דבר אחד בטוח מי שאין לו בטחון עצמי מרגיש זאת וחש בכך ואף אומר זאת בהמון "בטחון עצמי". 

המאמר הבא יאפשר לכם לצלול פנימה אל העולם הלא מודע של אותם אלו המתנהלים מתוך חוסר בטחון עצמי ומתוך העומק שנושא עימו הוא גם ייתן מענה לכל השאלות ויספק בהירות מחשבתית גדולה יותר בכל הקשור לסוגיית "הבטחון העצמי"

 ולגורם העיקרי המונע ממני להשיגו. 

מה הקשר בין תחושת חוסר בטחון עצמי לבין הוויתור על זהותי? 

האדם הינו יצור חברתי החותר לתחושת שייכות בקרב סביבתו .בשל כך הוא מנסה להתאים את מחשבותיו ,התבטאויותיו ולעיתים גם את מלבושיו למה שהוא חושב שיתקבל בקרב הסביבה ויאפשר לו להיות חלק ממנה . אם באופן תת הכרתי הגעתי למסקנה שקיים פער בין מי שאני לבין מי שאני מבין שהחברה מעריצה ומעריכה הרי שהמחשבה הזו תגרום לי לוותר על מי שאני באמת כלומר על התכנים המהותיים והפנימיים שלי ולעטות במקומם את אלו של החברה .

בתהליך הזה המתרחש מבלי משים בתת הכרתי אני מוותר על מלבושי נפשי הפנימיים והאמיתיים שלי הלא הם מחשבותיי דרכי התבטאויותיי וכל שלל מעשיי והתנהגויותיי. 

שאילולא הייתי מודע אליהם בעצמי ספק אם הייתי עוטה עלי זהות אחרת. במקומם אני מלביש עצמי במלבושים חיצוניים שברוב הפעמים נדמים לי שיתקבלו יותר חברתית ויאפשרו לי להתמזג ביתר קלות  בתוך המרקם החברתי. 

מאחר והמלבושים הללו זרים לי ואינם עולה בקנה אחד עם מבנה הנפש הפנימית שלי אני מתקשה להתנהל ולתפקד בתוכם ואני מתחיל לחוש שאני במקום לא לי, זר ומנוכר לעצמי ולנפשי. מקום זר ולא מוכר המרחיק אותי מעצמו ומעצמיותו. 

במקום הזה קשה לי גם לפעול מתוך בטחון מאחר וזהו אינו מקומו הטבעי והנכון עבורי. אימוץ המלבושים החיצוניים גורם לי לחוש  אט אט גם בהיחלשותה של זהותי העצמית ,ואני חושש לנוכחותי וחש באיבוד בטחוני העצמי. 

אדם לעולם לא יחוש בטחון כשהוא מחופש למשהו שהוא לא.  

 מה לעשות בכדי להשיב לעצמי את הבטחון העצמי? 

היעדרה של תחושת חוסר הבטחון שהיא מנת חלקם של רבים היא חרף העובדה הפשוטה שטרם גילו הם את עצמם בעצמם ,הם למעשה עוד לא התחילו לעסוק בכך והם חסרי תשובה ויכולת התבוננות ביחס לשאלה מי הם? מבט אל הסביבה כך הם קיוו יספק להם את האפשרות להרגיש בעלי ערך ושייכים אם רק יאמצו לעצמם את מה שהם מבינים שנחשב בעיני החברה , את מה שהם מבינים שהחברה מוקירה ומעריכה. 

אבל ציפייה גדולה ואכזבה בצידה שכן הניסיון להיות מה שאני לא מותיר את זהותי האמיתי בצד ואני חש מחוק לא רק בעיני הסביבה אלא אף גם בעיני עצמי. ויתרתי על מקומי ,זהותי ונוכחותי. בתום הגילוי המפעים בו אלמד להכיר עצמי מתוך עצמי ואאפשר לעצמי להיות מי שאני  אזכה גם להשיב לעצמי את בטחוני העצמי.

 כי רק אני יודע להיות הכי טוב מי שאני כך שכל ניסיון לחבור לסביבה תוך כדי עטיית זהות שאולה שכל קשר ביני לבינה לא היה ולא נברא הוא ניסיון המוביל אותי לכישלון ולאובדן הבטחון. 

הבגד הזה גדול עלי..  

ניסיתם פעם להתהלך בבגד גדול עליכם בשתי מידות? או בכזה הקטן מכם ? או האם ניסיתם ללבוש בגד המנוגד לטעמכם? או בגד שלא עולה בקנה אחד עם המגזר אליו אתם משויכים סקטוריאלית? 

אם כן אתם בוודאי זוכרים את אותה תחושה מוזרה של אי נוחות, סרבול, מעין תחושה פנימית כזו שאומרת :"זה לא אני" 

אדם כזה  חש סרבול עצום כל אימת שהוא נכנס לתוך הלבוש הזה הליכתו נהיית אף היא מסורבלת ובתוך תוכו היה שמח להיפטר מבגדים אלו אלא שרק שכלפי חוץ בעל כורחו משדר הוא עסקים כרגיל. 

תחושת חוסר הנוחות הזו הופכת להיות מנת חלקו של אותו אחד שבחר להשיל זהותו האמיתית ולהתלבש בבגד שלא תואם את מהותו האמיתית . כשאני לובש לבוש לא לי אני לא באמת מיומן לתפקד בתוכו אני לא מתפקד מתוך מקום אמיתי וטבעי תת המודע שלי חש שאני במקום לא לי ולא מספק לי את הבטחון הדרוש לי בכדי שאוכל לפעול בו . 

הוא מזהה זאת כמקום זר ומנסה כל העת מחדש ללמוד ,תוך כדי התנסות, אודות דפוסי חשיבה ודיבור שונים מזה שאני רגיל בהם.   כך שאני חש חוסר בטחון בדיבורי ובהבעת דעותיי בלבושי החיצוני ובמעשי והכל נמצא תחת ניסוי וטעיה האם יתקבל כשורה בעיני החברה ? האם ידחה ? אט אט אני מתחיל ללמוד אודות דפוסי הפעולה הראויים בהם יש לנקוט באמצעות התגובות החברתיות אני משמיע את שאני מבין שרוצים לשמוע ,אני מאבד את חשיבתי העצמאית, אני פועל כפי מה שאני מבין שזה המצופה ממני ולא כפי שמנחה אותי שיכלי . 

האם באמת קונה החברה את הלוק החדש? 

המקום הזה בו אני לובש מעין "לוק" חדש מזמין אליו אינספור חששות כי אני אף פעם לא מאפשר לעצמי לנהוג באופן טבעי אלא על פי ספקולציות של מה שנראה לי שמצפים ממני כעת ולצד החששות ישנן גם לא מעט טעויות בהם לא קלעתי בדיוק לרצון ולציפיות הסביבה. זה בעצם כמו ללכת בין הטיפות שכשאת כל הדרך מלווה חשש גדול וחוסר בטחון האם אני דורך במקום הנכון..? כך שגם אם חשבתי שאיש לא מבחין בכך וכולם קנו את התחושה שכך הוא אני ,הרי שלעיתים אני מגלה שלא כך. 

אני פשוט חש שזה לא רק אני שמרגיש "שזה לא אני" אלא אני חש שגם החברה שמה לב שאני כאן תחת תחפושת ומשחק ונראה לא טבעי ומכאן עד להערכתה לה כה ציפיתי הדרך מאוד ארוכה. 

אנשים מסתבר מעריכים אנשים המשדרים בטחון, המביאים את האני הטבעי שלהם לידי ביטוי, העומדים על שלהם ולא מחליפים לבוש, דעה או התנהגות חדשים לבקרים. נמצא שאיבדתי גם את עצמי  וגם את ערכי בעיני החברה. לכן על מנת לחוש ולהתהלך בביטחון עצמי אני פשוט צריך להיות מי שאני ,להיות הגרסה המקורית של עצמי מתוך ידיעה והבנה ברורה שכמוני לא היה ולא יהיה אלא יש רק אחד יחיד ומיוחד . הסיבה היא שלנד עיננו אנחנו נתקלים באנשים מלאי בטחון היא משום שהם אינם עוסקים בלהתאים את עצמם למה שנראה שיתקבל/ישמע/יראה חברתית. מה שמנחה את קו מחשבתם או את התנהגותם הן אמות המידה הפנימיות שלהם אותם סיגלו הם לעצמם מתוך עצמם. 

שאדם בוחר בעצמו הוא ההרבה יותר מחובר למעשיו ,מרגיש הכי טבעי ובטוח במקום בו הוא נמצא כך שגם אם הוא נמצא בסביבה זרה ולא מוכרת אין בכך בכדי להשפיע על התנהגותו מאחר וזו לא משתנה בהתאם לשינויי הסביבה או המציאות החיצוניים. מי שנהנה מביטחון עצמי אמיתי הוא מי שבחר ללבוש את מלבושי הנפש הייחודיים רק לו, הוא מי שאמין שהוא בריאה ייחודית כאן בפני עצמה ושמקומו כאן עלי אדמות מובטח לו עוד מרגע בריאתו. הוא אותו אחד שיש לו תשובה גורפת לשאלה האלמותית מי הוא ומה מעשיו כאן על פני האדמה? 

הוא אותו אחד שברור לו מעל לכל ספק שהוא מקור ולא העתק ושנוכחותו כאן באה לחדש ולהוסיף על הקיים ולא להיטמע בו ללא הרגש ,נוכחות וסימן. 

אלחייאני ענבל M.A מטפלת מוסמכת ב NLP,מיינדפולנס ודמיון מודרך.