מה הקשר בין הדס,לעין השלישית ולסוכה?
ידוע כי כל אחד מארבעת המינים משול כנגד אחד מהאיברים. כל משול הלולב שנוטלים ממנו אחד-לעמוד השדרה כך משול האצרוג שגם ממנו נוטלים אחד -ללב כך משולה הערבים ממנה נוטלים שתיים -לשפתיים
אבל לא כך משול ההדס לעיניים ממנו נוטלים שלוש???
והרי כל בר דעת יודע כי יש לנו אך שתי עיניים.
אלא שהמדובר הוא בעין השלישית,זו שרואה אך אינה ניראת על שם מהותה ,היא מאפשרת לנו לצפות ולראות אל מה שמעבר גם כשהדברים אותם אנו רואים לא בהכרח ניראים לעין אבל בהחלט יכולים להיראות ולהיתפס בהשגתינו.
לא כל מה שאנו רואים מייתר בדיוק את מה שקיים,לא כל מציאות הניראית לעין מתחילה ונגמרת רק במה שראינו. הרי ידוע שישנם דברים הקיימים במציאות אך אין העין הגשמית שלנו מסוגלת להבחין בהם כמו גלי רדיו,אנרגיה ושאר דברים שקיימים אך מופשטים. ההדס השלישי הניטל עם שני קודמיו בא לסמל על הצורך בהזדכותה של אותה ראייה של מעבר משום שהראייה האמיתית הנדרשת היא למעשה זו הפנימית,האינטואיטיבית ,זו הנעזרת גם בעין השלישית. הראייה הזו קיימת הגם שהיא מופשטת ואין איש עם שלוש עיניים, אך היא קיימת בכל נברא ותלויה ברמת הזיכוך והניקוי הפנימי שלו,קרי ככל שאדם נעזר פחות בעיניו הגשמיות ושומר עליהן כי מזדדככת יותר ראייתו הפנימית את המציאות,כך גובר כוחה ותפקודה ביתר שאת של העין השלישית. יש המסמנים מיקומה למעלה בין שני העיניים,ובכך מסמלים את מקומה הגבוה יותר ממנו היא צופה ואף מקדימה לראות ולחזות בתרחשויות שטרם נקלטות ע"י שתי העיניים שמתחתיה. כאשר מין אחד מארבעת המינים לא עונה על ההגדרות ההלכתיות הוא נקרא פסול אך כאשר הדס לוקה בכך הוא זוכה לכינוי:"הדס שוטה".
כי אבוי למתהלך בעולמנו מבלי להבין שהעולם כמו גם ההתרחשויות בו הינם בעלות עומק ,אבוי למסתפק רק בראייה חיצונית של המציאות ,רק בשימוש בשתי העיניים בלבד. המציאות היא תלת מימד ואף יותר, יש בה עומקים שטרם נראו לעין וההסתפקות רק במימד אחד שלה,רק במימד החיצוני הנקלט רק דרך העיניים הגשמיות יש בו בכדי להטעות אותנו ולהוציא אותנו "שוטים". ניקח לדוגמא התבוננות פשוטה בשעון יד- ממבט חיצוני מרכיבי השעון הניגלים הם: רצועות,לוח,מחוגים ועוד שאר פרטים קטנטנים אך כל מי שיטיב להגדיר כך שעון יסכימו כולם שהוא לוקה בחסר וחוטא בהגדרה הנכונה ביותר של שעון .משום שיש עוד חלקים נסתרים שאף חשובים מאוד להגדרת מהות המושג שעון ובניהם בעיקר המנגנון שלא נראה לעין.
כך שמה שאנו לא רואים לא אומר שאינו קיים וכל ראיה חיצונית חוטאת אל האמת הצרופה. לתפוס כך את העולם ולחיות בו כך זה לא לראות את האמת בכללותה. הישיבה הממושכת בסוכה המסמלת את דירת הארעי מאפשרת להבין כי בכל מה שיש כאן באופן מוחשי,כל מה שנתפס לעין הפיזית אין בו ממשות והכל בר חלוף.
מה שמגדיר את מהותם של הדברים באמת הוא לא הצד החיצוני שבהם הנראה לעין או לעין כל אלא דווקא ובעיקר המהות הפנימית הנראית למי שזיכך עצמו ואיפשר לעצמו גם ראייה מעבר. ההבנה הזו מאפשרת ראיה מחודשת,עמוקה ופנימית יותר על החיים ומהותם.
מאפשרת לנו לא להיות שוטים ולהבין שעיוור זה לא רק מי שלא רואה בעיניו הגשמיות.