המלך בשדה????
למה הוא לא בארמון?
אז כן,זו שאלה מתבקשת כי טיבם של מלכים להיות מצויים בארמונם וכל שכן מלך מלכי המלכים מה לו ולהתהלכות בשדות זרים?
בשביל לענות על כך,יש להבין מה כוונת המילים בהם נקט האדמו"ר הזקן "המלך בשדה".. במחשבת הפשט עולה ההבנה כי המלך עוזב ארמונו ו"יורד לעם", מראה פנים שוחקות לכולם ואפשר לבקש ממנו כל שאוות נפשנו. אך בעומקם של דברים המלך מתהלך בשדה,המרמז על ימות החול שלנו,על ההתעסקות בחולין בענייני היומיום שלנו. הוא בשדה כי הוא פוגש אותנו איפה שאנו נמצאים,שנה שלמה רצופת עבודות,טרדות ועיסוקים בענייני העולם הזה חלפה על פנינו ולא בדיוק עסקנו בלחלות פניו,יתכן שאף שכחנו ממנו והאנרגיות הופנו רק לכאן רק לעכשיו. אנחנו גלינו עצמנו,מהנקודה האלוקית שבתוכנו ובכך גרמנו גם לו לגלות מארמונו,כי אין למלך שום משמעות אם אין לו נתינים המקבלים עליהם עול מלכותו.
ועכשיו בתוך השדה,בתוך חלקת החולין הזו שמילאה כמעט את ישותינו ,שם הוא בא לפגוש בנו את הארמון שלו הוא עזב לא כי רצה אלא כי לא נתנו לו מלוכה.
עכשיו בדרך לארמון הוא עובר באותה השדה ומחפש לראות מי בו באמת רוצה,מי הצליח לפנות לו מקום בשדה שלו,לפנות לו מקום בתוך החול שלו? מי באמת היה כאן כל הזמן וחיכה לו שיבוא,מי סיים את גלותו בתוך עצמו וכעת מאפשר לו להתגלות בתוכו?,מי חרש בשדה החולין את כל העשבים השוטים והכשיר את הקרקע לכף רגלו של המלך לכשתיגע בה?
מי באמת אותו מזהה וחפץ אותו להמליך.
ושם בתוך אותה חלקת שדה הוא באמת מזהה שיש מי שאותו רוצה,יש מי שמוכן לפנות לו מקום בתוכו,יש מי שלו משתחווה,יש מי שאת ארמונו בתוך עצמו הוא בונה ואז עובר הוא באותו השדה מלא באהבה וברחמים לכל מי שבתוכו התגלה ומחיש צעדיו חזרה אל עבר ארמונו שם ימליך הוא השנה שוב את עצמו
,משם הוא ישמע שלו אבינו אנו קוראים ,שהוא מלכנו הוא מושיענו ויושיענו ויגאלנו שנית ברחמים. מעובד ע"פ הרצאתו של הרב איל ורד.