כפי שהשכלת להבין לא תמיד לרפואה הקונבנציונלית יש מענה לכל תופעה פיזיולוגית.
ובגלל שהציווי ההלכתי הוא "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" כנראה שיש צורך בשימור ובדאגה קודם כל לבריאות הנפש שהרי ממנה יונק הגוף את חיותו ובריאותו.
ההנחה הטיפולית המשותפת לכל השיטות הקיימות היא כי לכל תופעה או מטרד פיזיולוגי קיים שורש נפשי.
כל שעלינו לעשות הוא לחשוף את אותו השורש ובכך להפיג את הכאב הסימפטומטי ולמנוע הישנותו בעתיד.
שימוש בתרופות או כדורים הינו פתרון סימפטומטי שאינו מאתר את השורש לכאב ועל כן אינו מבטיח את הישנותו.
כשאדם מבקש להתנהל מתוך בריאות ויציבות ושקט בחייו אין זה מענה המספק אותו.
כאבי רגלים מתמשכים ,מעידות ,חוסר יציבות בהליכה,קשיי הליכה ועוד תרחישים המונעים התניידות קלה ובטוחה הם סימן לכך שהגוף מבקש לשנות דפוסי חשיבה ישנים ובעקבות כך תיוצר יציבות מחשבתית וקבעון .
אי יכולת קבלת החלטות,בלבול,ספק,נשיאה של מחשבות סותרות ,פער בין רצונותיי למימושן מעידות על כך שהנפש מצויה בחוסר יציבות ואיזון והדבר בא לידי ביטוי בהליכה לא יציבה המזמינה מעידות לרוב המזמינות כאבים ומיחושים באותו המקום.
הרגליים מסמלות התקדמות ,יציבה, הגעה ליעד ומטרה הם האיברים היחידים הדבוקים בקרקע לאורך כל שעות היום ובכדי שיתפקדו כיאות הם צריכים להרגיש את החיבור המלא לאדמה ,החיבור הזה מעניק להם את היציבות לה הם זקוקים כמו גם הנפש.
אם חווית החיים היא שכל מקום שרציתי להיות בו ,להגיע אליו ולא הצלחתי ..משמע נשאר רחוק ממני כנראה שארגיש זאת ברגלי שלא ינקו מספיק יציבות מהנפש ונמנעו מלשאת אותי לשם.
כאבי רגליים הם בקשה מהגוף לשינוי הרגליים.