אני אמא לחמישה קטנים, ומתמודדת עם קשיים בהטלת משמעת וסמכותיות נוסף על כך אני חשה כי בתי הבכורה "מנהלת" את הבית במקומי ואני לא מצליחה להשתלט עליה גם שאני מגיבה בכעס כלפיה. לאחרונה יש לה גם חרדות ובעיות התנהגות מה עלי לעשות?

נראה שבתך הבכורה חשה באי היכולת שלך לקחת פיקוד ולנהל את הבית והיא החליטה מהאינטרסים האישיים שלה ליטול את התפקיד במקומך. 

הסמכות ההורית ניתנה לך ביום בו הפכה אותך ההשגחה לאמא כך שהיא לא מוטלת בספק, מה שכן עליך לעשות זה להתחיל ולהשתמש בה.הקשיים נובעים לעיתים מחוסר הרצון שלי ליטול אותה לידיי, לעיתים אני מעדיף לוותר על תפקידי זה, לא להיכנס לעימותים מיותרים ולהרפות מתוך חולשה.לעיתים אני לא מאמין ביכולותיי וזו תחושה שאותה אני נושא עוד בטרם הפכתי להורה, ועם התחושה הזו קשה לי מאוד להביא לידי ביטוי את האימהות שבי ואת הסמכות ההורית שהיא פועל יוצא שלה.נמצא שהמקום שלך כ"אמא" נשאר לו פנוי ובתך חשה זאת ומהר מאוד נכנסה כאילו לנעלייך.החרדות שהיא חווה מראות על כך שאולי התפקיד הזה נחמד ומאפשר לה להמרות את פיך ולנהל את הבית ואותך אבל יחד עם זאת גורם לה לחוש שאין הנהגה אמיתית וסמכותית בבית, שהכל נתון תחת השפעתה, שהיא חסרת דמות יציבה וחזקה שיכולה להישען עליה.זה גורם לה להרגיש קטנה בעולם גדול וזה אכן מעורר חרדה.

על כן הפתרון הוא להעצים את עצמך בעיני עצמך כבן אדם תחילה ולכשזה יקרה זה יאפשר לך למלא את תפקידך כאמא ממקום סמכותי ובטוח הרבה יותר כזה שלא מצריך שימוש בכעס בכדי להשיבו אליך.אלא מתוך מקום שהוא ברור לך ואת נכונה למלאו כשילדתך תחוש זאת היא תשוב לחוות את מקומה כילדה.כי באמת כל מה שחיפשה זה קצת-הרבה "אמא".