בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, זוגיות היא דבר חי, נושם ומתפתח. זה בהחלט לא מרגיש כך על בסיס יומיומי, אבל בפרספקטיבה רחבה יותר זה לא מן הנמנע שתשנה פנייה לטוב או למוטב ומוטב שלטוב.
הזוגיות משתנה משום שהמרכיבים אותה כלומר בני הזוג משנים את פניהם כל העת, את האופן הפנימי בו הם מבטים על עצמם ומתוך כך גם את האופן בו הם מביטים על בן או בת זוגם זה גורם למערכת לא להיות סטטית וזה אכן מזמין התפתחויות ושינויים באופן תדיר גם אלו שהיינו מעדיפים לא להזמין.יחד עם זאת, לכוח הנרמול יש כאן חלק לא מבוטל, כמו גם למודעות שהתהליכים הללו טבעיים לחלוטין הגם שהם בלתי נמנעים, ואם אנו ניגשים אליהם מוכנים ברמה המודעת – אנחנו גם נדע טוב יותר להתמודד עמם ולהצמיח מתוכם כפי שנראה בהמשך מערכת בריאה יותר ובשלה הרבה יותר.
1. שלב מציאת חן מופיע בגלל ההנאה שהיא התחושה הפנימית שנוצרה בעקבות מילוי חסרון כמו שרוכשים שמלה .או רכב כמובן שזה לצורך המחשה אבל מדובר באותו תהליך תת הכרתי בו מופקת תחושת הנאה כתוצאה מהשלמת החיסרון... לפני זה - זה בחלון ראווה רחוק מהישג יד (וככל שהדבר רחוק ממני כך גדלה תחושת החיסרון וזו מעצימה את תחושת ההנאה אשר ארגיש אם אזכה להשלימו) אני משתוקק לזה נוצרת בי תחושת חיסרון אני רוצה לקנות, להשיג, לרוב אנו רוצים את מה שאין, את מה שחסר, ואז בשלב הקנייה יש הנאה שמופקת. וכשמדובר במערכת יחסים, היא מופקת בשלב "מציאת החן". קבלתי מה שרציתי.זהו שלב כפי שרואים בתרשים שבן הזוג ואני מונחים זה על גבי זה, יש כאן חפיפה מלאה אך היא בנויה ע"ב חיצוני בלבד משום שלא נעשתה כאן היכרות כלל עם התוכן הפנימי, בשלב זה הוא נסתר מהעין.
כל עוד שלב ההנאה יהיה מופק ותורגש הרעננות וההתחדשות שבדבר אני לא אהיה עסוק בהבטה פנימית, לא אחפש באגים ואתעלם במודע או שלא במודע ממה שיגרום למפלס ההנאה שלי לרדת.בשלב הזה אני מאוד רוצה לספק לעצמי את התחושה שבחרתי נכון ולכן אני מתעלם מאי אלו התנהגויות שיוכלו לערער לי על תחושה זו.בשלב הזה בקיצור אני פשוט ב-high.
ההנאה היא שלב הכרחי בהתנעה אבל היא לא הבסיס עליו מושתת הכל כי היא נרכשה ע"ב משהו חיצוני אני לא באמת מתחבר לדבר מבפנים כי ההכרות שלי היתה קצרה מאוד עימו ולכן בתוך הבית מתחילה להיוצר ההכרות העמוקה יותר על בסיס יומיומי מה שמוביל בשלב מוקדם או מאוחר להתבצרות, כלומר כל אחד מבני הזוג מתבצר בעמדה שלו וחוזר למעשה לעמדת המוצא.ההסבר לכך הוא משום שההנאה הראשונית שהופקה מתחושת מילוי החוסר כבר לא מחזיקה מעמד כי כעת יש לי כבר מה שאני רוצה כמו השמלה שנמצאת בארון וכבר אין לי אותה הנאה ממנה בלבישה העשירית שלי אותה.במצב של התבצרות כל אחד בונה בצורה חזקה יותר את הגדרת הזהות שלו ועוזר לכך הצד שכנגד כי כל מה שהוא עושה זה לשקף לי מה אני לא רוצה או מה אני לא אוהב או מה בדיוק מוציא אותי מאזור הנוחות שלי ועל בסיס הנבדלות הזו שלי ממנו אני מתבצר חזק יותר בעמדתי ומתנגד לכל המהלכים שהוא מציע לי שנוגדים לחלוטין את תפיסת עולמי ומהותי... ישנה תחושה מודעת ומוטעית שאני שלם ללא חסרים. בשלב זה, כפי שנראה בשרטוט יש תהליך של נסירה כך שממצב של אחד המתכלל בשני הנראה כלפי חוץ כאחד שלם, יש עמידה זה מול זה באופן שישנה עדין נק' השקה אלו אותן הנקודות שבהן יש עדין מכנה משותף המחזיק את המערכת בעוד שבשאר האזורים מתבצע חיתוך כמעין זיגזג אלו אותם מקומות החסרים אצלי שהשלמתן נעשית תוך חיכוך או מאבק עם ואל מול בן הזוג ..בשלב זה מתרחשות כל אותן אי אלו הסכמות ורק אם הוא עבר בהצלחה אותם חלקים שלמים מצד בן זוגי עוברים מעין סיתות כך שיוכלו להתאים עצמם לתוך המקומות החסרים אצלי המכילים את המבנה התבניתי שלי ..זהו למעשה שלב שבו יש לכאורה ניתוק מבן הזוג, בהחלט ניתן למצוא את ההשלכות ההתנהגותיות שלו גם בשטח אבל זה לא מחייב שמדובר כאן בניתוק ריגשי, הניתוק שלי מבן הזוג המופיע על סמך אי ההסכמות שהתגלעו ביננו מאפשר לי לחבור יותר לעומק הזהות שלי ולחיבור שלי עם עצמי, וזהו שלב נצרך כדי לעבור לשלב השלישי: מעבר מניתוק שהיה בשלב הקודם אל מצב של תיקון.
ואם הוא מתרחש נכון ובצורה מבוקרת ומודעת זה מוביל לתינוק כלומר לידה והתהוות מחדש של המערכת הזוגית.זהו אם תרצו שלב שמתחיל להיות מורגש פחות מעשור שנים אחרי הנישואין, ויש שחווים אותו גם קודם לכן (הכל שאלה של עד כמה נכנסתי לנישואין האלה ממקום בחירי), והוא ממשיך בעצימותו לאורך תקופה לא מבוטלת כלל. אם הוא לא מטופל נכון, הוא גם גורם למשברים ולרצון עז לפריקת המערכת (ע"פ נתוני הלמ"ס 4.7% מהמתגרשים היו נשואים פחות מעשור).
זאת משום שלרוב אנחנו אוהבים להימצא באזור הנוחות שלנו ולא מאוד מודים למי שגורם לנו להרגיש את ההיפך או כופה עלינו דעה המנוגדת לשלנו.השלב הזה הוא שלב המאפשר בעצם את הבחירה המושכלת, בשלב הזה יש התנגשות חזיתית עם החלקים הפנימיים של בן הזוג שלא תואמים את אלו שלי, הוא גם מאתגר אותי מנטלית ורגשית ולוחץ אצלי על כפתורי הפעלה שלי קרי אותם מקומות חלשים אצלי שדורשים תיקון כאן אני נדרש לבחור מחדש בבן הזוג הפעם לאחר היכרות עם הפנימיות שלו ולכן זו בחירה מושכלת בניגוד לשלב הראשוני בו היתה בחירה ע"ב חיצוני מאחר וההיכרות נעשתה מחוץ למערכת הזוגית וקצת ב"תנאי מעבדה".מי שלא משכיל לבחור מחדש בבן הזוג בשלב הזה סביר להניח שיבטא את רצונו לצאת מהמערכת...זהו השלב, כאמור, שבו מתרחשים הגירושים - או לחילופין, הבחירה מחדש.אבל ככל שהשלב הזה מאתגר, הוא גם שלב הכרחי להתפתחות השלב השלישי.
זהו השלב שבו כל אחד מבני הזוג מבין כי המפתח לפתרון הנקודות החסרות אצלי והדרושות תיקון נמצאות דווקא אצל בן הזוג... זהו שלב שבו ההתנגדות לי ולמהותי הנשקפת אלי מכיוון בן הזוג כבר לא מהווה איום על קיומי אלא אני למד להיעזר בה, ללמוד ממנה, ואז יוצא שבן הזוג הוא לא נגדי, אלא דווקא משמש ל"עזר". בשלב הזה יש התקרבות וקירבה ואפילו רצון מודע להקרבה והוא בעצם מביא לסגירת מעגל עם השלב הראשון בו יש הנאה בגלל השלמת החיסרון הפעם זה ממקום חזק מודע ובריא הרבה יותר.השלב הזה דורש הכנעה, ביטול של העצמי מתוך הבנה כי אני לא מושלם כמו גם את ההכרה בתובנה שאני כאן כדי ללמוד ולא רק כדי ללמד רק בהגעה לשלב זה נשלמת ההבנה הפנימית, המהותית והערכית של חיי הנישואין.השלב הזה הוא למעשה העמקה של הקשר, והוא מעצים את האהבה שהרי היא כאן בממד הפנימי המהותי והטהור שלה. אני באמת מבין לא רק לשם מה התחתנתי, אלא גם עם מי התחתנתי.
שלב ההכרות הפנימית והעמוקה עם האחר מצריך שלב קודם המתרחש באופן תת הכרתי תודות לשלב השני -שלב ההתבצרות בשלב זה אני מעמיק את ההכרות שלי עם עצמי ורק לאחר שאני מכיר את עצמי בצורה מהותית אני רוכש גם כלים להכיר באופן פנימי גם את בן זוגי נמצאנו שהחיבור לאחר הוא פונקציה של החיבור שלי לעצמי, מה שאכן מתרחש בשלב ההתבצרות אולם כאמור השהייה בו לאורך זמן ללא ההבנה לאן זה צריך להוביל יכולה בהחלט להוביל לניתוק לצמיתות מתוך המערכת.בשלב הזה כפי הנראה בשרטוט יש כבר מצב של התערות של החלקים המרכיבים את אישיותי עם זה של האחר והפוך.
הפעם יש כאן התכללות אבל מתוך מקום פנימי יש כאן טרנספורמציה של המבנה הזוגי..החלקים החסרים בי והדורשים תיקון מושלמים ע"י הצד שכנגד וההיפך.והוא מכיל את המורכבויות שבשוני ברמה כזו שיש כאן חפיפה והתכללות זה בזו וזו בזה שהיא מדעת ממושכלות ומרצון מה שהופך אותה לפנימית ועמוקה.זהו, כאמור, המצב הזוגי הרצוי.כאן למעשה יש סגירת מעגל מהשלב הראשון והוא נעשה מתוך רצון ועבודה עצמית.כאן מתעוררת חוויה זוגית בצידה הרגשי והתחושתי לצד הכרה מנטלית שאנו גוף אחד.ואין יותר מתאים לתאר את אותה החוויה במשפט אותו ניסח ר' לוין עת שהה אצל הרופא לאור מצב רגלה הבריאותי של אשתו: "הרגל של אשתי כואבת לנו".שנזכה.
ענבל אלחייאני, M.A, היא מטפלת מוסמכת ב-nlp, מיינדפולנס ודמיון מודרך.