בס"ד
שורש הביקורתיות -הרדיפה אחר שליטה.
האדם הביקורתי נוהג בביקורת פנימית כלפי עצמו ומתוך כך כלפי זולתו.
הוא עסוק תדיר בלחקור את פעולותיו שכבר היו ואף מצר ומתחרט עליהן , הוא עסוק בלתור אחר שלמות ופרפקציוניזים של מעשיו וזאת בשל התפיסה הכושלת שמחזיק בה הגורסת כי הכל תחת שליטתו.
ואם כרגע לא צלח -זאת משום שלא עשה דיו.
הוא מחזיק בביקורת משום שהיא מעניקה לו תחושת שליטה על חייו ומאחר והוא בטוח בצדקותו הוא מעבירה הלאה גם כלפי הסביבה.
הפתרון לכך הינו שינוי דפוס החשיבה למתון ולמרפה יותר.
ולהבנה שבדיעבד כך היה צריך להיות.
פחות שליטה על חיי = פחות ביקורתיות.